Nedarim
Daf 25b
משנה: שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הֶחָג אִם הוֹלֶכֶת אַתְּ לְבֵית אָבִיךְ עַד הַפֶּסַח הָֽלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח אֲסוּרָה בַהֲנָייָתוֹ עַד הֶחָג וּמוּתֶּרֶת לֵילֵךְ אַחַר הַפֶּסַח.
Traduction
Mais s’il dit: ''qu’il te soit interdit d’avoir de moi nulle jouissance jusqu’aux Tabernacles si tu vas à la maison paternelle avant Pâques'', et elle est allée avant Pâques, elle ne pourra avoir de lui aucune jouissance jusqu’à la fête des Tabernacles; mais elle pourra aller chez son père après Pâques.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ומותרת לילך אחר הפסח. שהרי לא הדירה אלא עד הפסח ואיידי דתני ברישא עוברת משום בל יחל קתני סיפא דמותרת:
משנה: שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הַפֶּסַח אִם הוֹלֶכֶת אַתְּ לְבֵית אָבִיךְ עַד הֶחָג הָֽלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח אֲסוּרָה בַהֲנָייָתוֹ עַד הַפֶּסַח. אַחַר הַפֶּסַח בְּלֹא יַחֵל דְּבָרוֹ.
Traduction
Lorsque le mari dit à sa femme: ''qu’il te soit interdit d’avoir de moi aucune jouissance jusqu’à la fête de Pâques si tu te rends à la maison de ton père d’ici à la fête des Tabernacles'', et elle y est allée avant Pâques, elle ne pourra avoir de lui aucune jouissance jusqu’à la fête de Pâques. Si elle est allée chez son père après Pâques, elle transgresse le précepte de ne pas profaner la parole donnée (172)(Nb 30, 3). La transgression est d'avoir joui de lui lorsque c'était déjà interdit rétroactivement, par suite de sa visite à son père..
Pnei Moshe non traduit
מתני' שאת נהנית לי עד הפסח. הי' עומד אחר החג ואמר לה קונם הנאתי עליך עד הפסח אם תלכי לבית אביך עד החג:
ולאחר הפסח. אם הלכה לאחר הפסח והיא נהנית ממנו קודם הפסח עוברת בבל יחל למפרע במה שנהנית מקודם שהרי הוא הדירה עד הפסח:
משנה: שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח וָאֲנִי אוֹכֵל וְשֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח וָאֲנִי מִתְכַּסֶּה עָֽשְׂתָה לִפְנֵי הַפֶּסַח אָסוּר לֶאֱכוֹל וּלְהִתְכַּסּוֹת אַחַר הַפֶּסַח.
Traduction
Mais s’il a déclaré faire vœu de ne pas manger ce qu’elle aura préparé avant Pâques, ni de revêtir ce qu’elle aura élaboré avant cette date, il lui sera défendu même après cette fête de jouir des préparatifs antérieurs de sa femme.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שאת עושה עד הפסח ואני אוכל. מה שעד הפסח את עושה קונם אם אני אוכל:
משנה: הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ קוֹנָם מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ עָלַי קוֹנָם הֵן לְפִי קוֹנָם הֵן עַל פִּי אָסוּר בְּחִילּוּפֵיהֶם וּבְגִידּוּלֵיהֶם. שֶׁאֲנִי אוֹכֵל שֶׁאֲנִי טוֹעֵם מוּתָּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַּרְעוֹ כָלֶה אֲפִילוּ גִידּוּלֵי גִידּוּלֵיהֶן אֲסוּרִין. שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה וָאֲנִי אוֹכֵל עַד הַפֶּסַח שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה וָאֲנִי מִתְכַּסֶּה עַד הַפֶּסַח. עָֽשְׂתָה לִפְנֵי הַפֶּסַח מוּתָּר לֶאֱכוֹל וּלְהִתְכַּסּוֹת אַחַר הַפֶּסַח.
Traduction
Lorsqu’un mari dit à sa femme: ''Je m’interdis toute œuvre de tes mains'', ou ''qu’elle soit interdites sur ma bouche'', ou ''qu’elle soit interdite à ma bouche'', elle est non seulement interdite, mais aussi ce qui a été échangé contre elle, ou ce qui a poussé par elle. Mais s’il a dit: ''Je m’interdis d’en manger, ou d’y goûter'', il sera permis d’user de l’échange opéré, ou du produit de la semence, lorsque cette dernière se dissout dans le sol; lorsque celle-ci ne se dissout pas, même les produits des produits restent interdits.
Pnei Moshe non traduit
מתני' קונם מעשה ידייך עלי. אסר כל מה שהיא עושה ומכינה לו לאכול ואם נטעה אילן הגידולין אסורין:
שאת עושה ואני אוכל עד הפסח. כלו' קונם עלי שאת עושה עכשיו אם אוכל עד הפסח ומשמע אבל לאחר הפסח אני אוכל:
משנה: קוֹנָם פֵּירוֹת הָאֵילּוּ עָלַי קוֹנָם הֵן עַל פִּי אָסוּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן. שֶׁאֲנִי אוֹכֵל שֶׁאֲנִי טוֹעֵם מוּתָּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַּרְעוֹ כָלֶה אֲפִילוּ גִידּוּלֵי גִידּוּלִין אֲסוּרִין.
Traduction
Si quelqu’un dit: ''Que ces fruits me soient interdits'', ou ''que ces fruits soient interdits sur ma bouche'', ou ''à ma bouche'', ils sont non seulement interdits, mais encore ce que l’on a échangé contre eux, ou ce qu’ils ont produit après avoir été semés, l’est aussi. S’il déclare ne pas vouloir les manger, ni les goûter, il est permis de manger ce qui a été échangé contre eux, ou ce qui a poussé de leur semence, lorsque cette dernière se dissout complètement dans le sol; mais lorsqu’elle ne se dissout pas, même les produits des produits restent interdits.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אסור בחילופיהן. אם החליפן לכתחילה אסור המחליף בדמיהן כדין שאר איסורי הנאה דרבנן גזרו על דמיהן:
ובגידוליהן. שגידולי קונם אסורין אפילו בדבר שזרעו כלה:
שאיני אוכל שאיני טועם. לא אסר עליו אלא אכילא וטעימה מהם בלבד:
בדבר שזרעו כלה. בקרקע כגון חטה וכיוצא בה:
אבל בדבר שאין זרעו כלה. כגון השומים והבצלים שאינו כלה בקרקע אלא שרבה וגדל בגופו אפילו גידולי גידולין אסורין דכגופייהו דמי וארישא נמי קאי הא דאמרינן אסור בגידוליהן דמשמע בגידולי גידוליהן מותר בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפי' גידולי גידולין אסורין:
הלכה: שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עָד הֶחָג כול'. וְאָסוּר לִיהֲנוֹת מִמֶּנָּהּ מִכְּבָר. שֶׁמָּא תֵלֵךְ אַחַר הַפֶּסַח וְנִמְצֵאת הֲנָייָתוֹ לְמַפְרֵעַ.
Traduction
Il faut entendre ainsi la Mishna (7, 8): ''Ce que tu prépareras jusqu’à Pâques, je n’y goûterai pas, ou ce que tu coudras jusqu’à Pâques ne servira pas à me vêtir''. Il faut entendre dans le même sens les termes de la Mishna suivante. En cas d’interdit ''jusqu’à la fête de Pâques'' (7, 9), il sera défendu d’avance à la femme (avant Pâques) d’avoir aucune jouissance du mari, de crainte qu’elle aille chez son père après cette fête, de sorte que l’interdit de jouissance à son effet rétroactif. Il faut entendre dans le même sens les termes de la phrase finale dans la Mishna.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ואסור ליהנות ממנה מכבר. מקודם שתלך:
שמא תלך קודם הפסח גרסינן. כלומר לעולם אסורה מדרבנן בהנאתו אפילו לא הלכה גזירה שמא תלך עדיין בזמן שאסר עלה והכי מסיק בבבלי בפרק ב' דף ט''ו:
סליק פירקא בס''ד
הלכה: שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי כול'. וְאָסוּר לִיהֲנוֹת מִמֶּנָּהּ מִכְּבָר. שֶׁמָּא תֵלֵךְ אַחַר הַפֶּסַח וְנִמְצֵאת הֲנָייָתוֹ לְמַפְרֵעַ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' ואסור ליהנות ממנה מכבר. כלומר אסורה בהנאתו מקודם הפסח לעולם אע''פ שלא הלכה גזירה שמא תלך אחר הפסח ונמצא הנייתו למפרע באיסור:
הלכה: מַה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מַה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח אֲנִי מִתְכַּסֶּה.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתני' מה שאת עושה עד הפסח איני מתכסה. לעולם הואיל וסמך בדבריו שאת עושה עד הפסח משמע שאת עושה מעכשיו עד הפסח קונם עלי לעולם:
הלכה: הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מַה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח אֵינִי אוֹכֵל. מַה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח אֵינִי מִתְכַּסֶּה.
Traduction
Si un mari dit à sa femme: ''je fais vœu de ne pas manger jusqu’à Pâques de ce que tu feras'', ou ''je fais vœu de ne pas me couvrir jusqu’à Pâques de ce que tu auras élaboré'', il lui sera permis après cette fête, de consommer ce qu’elle aura préparé avant cette époque, ou de se revêtir de ce qu’elle aura tissé auparavant.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתני'. הא דקאמר שאת עושה ואני אוכל עד הפסח היינו מה שאת עושה עכשיו עד הפסח איני אוכל ומתכסה ולפיכך מותר לאכול ולהתכסות אחר הפסח:
הלכה: קוֹנָם פֵּירוֹת הָאֵילּוּ עָלַי כול'. עַד אֵיכָן. ייָבֹא כַּיי דָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עַד שָׁלֹשׁ גְּרָנוֹת אֲסוּרָה וְהָֽרְבִיעִית מוּתֶּרֶת. וָכָא כֵן.
Traduction
Jusqu’où va l’interdit des produits des produits? Ce sera conforme à ce qu’a dit R. Jacob b. Idi, au nom de R. Yohanan: jusqu’à la troisième mise en grange, les produits seront interdits; à partir de la quatrième, c’est permis (171)J., (Terumot 9, 7)., et il en est de même ici.
Pnei Moshe non traduit
גמ' עד איכן. אסור בגידוליהן בדבר שאין זרעו כלה:
ייבא כהאי דאמר ר' יעקב. בפ''ט דתרומות גבי טבל דגידולי גידולין אסורין בדבר שאין זרעו כלה וקאמר התם עד שלש גרנות אסורה כלומר עד שלשה גידולין שעושין מהן גרנות אסור מכאן ואילך מותר והכא נמי כן:
הלכה: הַנּוֹדֵר מִן הָעִיר כול'. וּמְנַיִין שֶׁעִיבּוּרָהּ שֶׁלָּעִיר כָּעִיר. כְּתִיב וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ. וְכִי בִירִיחוֹ הָיָה. כְּתִיב וִירִיחוֹ סוּגֶרֶת וּמְסוּגֶּרֶת וְאַתְּ אֲמַר אָכֵין. אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם. בְּעִיבּוּרָהּ הָיָה. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִי אָחָא. 25b הֲוָה בִירִיחוֹ.
Traduction
D’où sait-on que l’espace incorporé dans une ville (7, 5) est considéré à l’égal de celle-ci? De ce qu’il est dit (Jos 5, 13): Il arriva, lorsque Josué était à Jéricho, etc.; or, Josué n’était pas alors dans cette ville, puisqu’il est écrit (ibid.): Jéricho était fermé et clos, et pourtant il est dit que Josué ''y était''; c’est que, dit R. Judan b. Salom, il se trouvait dans l’espace de cette ville qui a été incorporé à celle-ci plus tard (comme faubourg). R. Aboun dit, au contraire, au nom de R. Aha: c’était bien dans Jéricho même qu’était Josué (170)Les habitants s'étaient enfermés plus au centre de la ville..
Pnei Moshe non traduit
גמ' וכי ביריחו היה והכתיב ויריחו סוגרת ומסוגרת ואת אמר אכין. ויהי בהיות יהושע ביריחו אלא בעיבורה היה וקרי לה ביריחו. וכן אמר בבבלי:
רבי אבין בשם רבי אחא. פליג דקאמר הוה יריחו. ביריחו ממש הוה המעשה אחרי שנכבשה ואין מוקדם ומאוחר:
רִבִּי מָנָא בָעֵי. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל דְּרִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הִילְכוּ בִנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. לֵית אוֹרְחֵיהּ דְּבַר נַשָּׁא מֵיחְמֵיהּ חַבְרֵיהּ בְּפוּמָא בָּעֵי מֵימַר. בְּטִיבֵּרִיָּה חַמִּתֵיהּ.
Traduction
⁠—Mais, objecta R. Mena, ne peut-on pas opposer les termes mêmes de la Mishna (parlant des adjonctions de la ville) à l’avis de R. Yohanan qui dit: en fait de vœux, on se règle d’après le langage usuel des hommes? (Selon l’usage, le faubourg n’est-il pas distinct de la ville)? -Non, il arrive bien aux hommes, en voyant quelqu’un à l’entrée d’une ville, de dire l’avoir vu dans la ville.
Pnei Moshe non traduit
לית הדא פליגא על רבי יוחנן. אסיפא דמתניתין קאי הנודר מן הבית אסור מן האגף ולפנים והא בלשון בני האדם מן הבית מכניסת תוך הבית משמע וקשיא על רבי יוחנן:
ומשני לית אורחא דבר נשיא. וכי אין דרך בן אדם הרואה חבירו עומד בפתח השער של טבריה והוא חפץ לומר ראיתיו בתוך טבריה אלמא בלשון ב''א פתח העיר כתוך העיר וכן פתח הבית כתוך הבית:
Nedarim
Daf 26a
משנה: קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם הַיּוֹם אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. שַׁבָּת זוֹ אָסוּר בְּכָל הַשַּׁבָּת וְשַׁבָּת שֶׁעָֽבְרָה. חֹדֶשׁ זֶה אָסוּר בְּכָל הַחֹדֶשׁ וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁלָּבֹא. 26a שָׁנָה זוֹ אָסוּר בְּכָל הַשָּׁנָה וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לֶעָתִיד לָבוֹא. שָׁבוּעַ זֶה אָסוּר בְּכָל הַשָּׁבוּעַ וּשְׁבִיעִית שֶׁעָֽבְרָה. וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד שַׁבָּת אַחַת חֹדֶשׁ אֶחָד שָׁנָה אַחַת אָסוּר מִיּוֹם לְיוֹם.
Traduction
A celui qui s’interdit de goûter au vin en ce jour, le vin reste défendu jusqu’à la nuit. Si l’interdit porte sur la semaine, toute cette semaine la défense subsiste, y compris le Shabat suivant. S’il est interdit ''ce mois'', tout le mois sera défendu avec la néoménie qui suit. S’il est interdit ''l’année'', toute l’année sera défendue avec le prochain jour de nouvel-an. Si l’homme s’interdit une période de 7 ans, toute la septaine reste défendue, y compris la 7e année du repos agraire qui suit. Mais s’il spécifie: ''un jour'', ''une semaine'', ''un mois'', ''une année'', ''une septaine'', l’interdit est limité à la période indiquée.
Pnei Moshe non traduit
מתני' קונם יין שאיני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך. דכיון דאמר היום לא משמע אלא עד שיגמר אותו יום דהיינו עד שתחשך:
שבת זו. היה עומד באמצע השבוע ואמר שבת זו אסור בכל ימי השבוע ושבת עצמו בכלל איסור של שבוע שעברה דכי אמר שבת זו דעתייהו על ימי החול הבאים ועל יום השבת:
חדש זה. היה עומד באמצע החודש ואמר חדש זה אסור עד תשלום החדש:
וראש חדש שלבא. אין ראש חדש מכלל ימי האיסור אלא להבא הוא נמנה ומותר ואפילו בשני ימים ראש חדש מותר ביום הראשון שהוא יום שלשים לשעבר משום דאינשי קרו ליה ריש ירחא:
שנה זו. אם עמד באמצע השנה ואמר שנה זו אסור עד תשלום השנה ומותר בראש השנה שהוא נמנה עם השנה העתידה לבא:
שבוע זה. היה עומד באמצע השמיטה ואמר שבוע זה אסור עד תשלום השמיטה והשביעית בכלל שמיטה שעברה:
ואם אמר יום אחד כו'. אם עומד באמצע היום ואמר יום אחד עלי אסור עד למחר כעת הזאת וכן אם עומד באמצע החדש ואמר חדש עלי אסור עד יום זה מחדש הבא וכן בשנה וכן בשמיטה:
הלכה: קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם הַיּוֹם כול'. הָא מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה מוּתָּר. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הִילְּכוּ בִנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. לֵית אוֹרְחֵיהּ דְּבַר נָשָׁא מֵימַר לְחַבְרֵיהּ בְּרוּמְשָׁא. לֹא טְעָמִית כְּלוּם רוּמְשִׁית. וְאָמַר. אֶתְמוֹל. אֱמוֹר דְּבַתְרָא וְהוּא פְלִיגָא. לֵית אוֹרְהֵיהּ דְּבַר נָשָׁא מֵימַר לְחַבְרֵיהּ בְּצַפְרָא. לֹא טְעָמִית כְּלוּם רוּמְשִׁית. מֵימוֹר. יוֹם דֵּין הוּא. לֵית הוּא פְלִיגָא. יוֹם זֶה מִשַּׁבָּת זוֹ וְשַׁבָּת זוֹ מִיּוֹם זֶה. יוֹם זֶה מֵהַיּוֹם. כְּמָאן דָּמַר. הִילְּכוּ בִנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. בְּרַם הָכָא כְּמָאן דָּמַר. הִילְּכוּ בִנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן תּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה בוֹצְרַייָא. כֵּן אוֹרְחֵיהּ דְּבַר נָשָׁא מֵימַר לְחַבְרֵיהּ. סוֹבֵר לִי הָדֵין יוֹמָא.
Traduction
Puisque l’interdit se réfère à ''ce jour'', il est levé dès qu’il fait nuit. N’est-ce pas en opposition avec l’avis de R. Yohanan, qui dit qu’en fait de vœux on se règle selon le langage humain (d’après lequel la nuit suit le jour)? Lorsqu’un jour on a jeûné jusqu’à la nuit, ce n’est pas l’habitude de dire à son prochain n’avoir rien goûté, en cette nuit; mais on dira n’avoir rien goûté depuis la veille (donc, parfois, la nuit n’est pas comprise dans le jour précédent). -Ne peut-on pas lui opposer la fin de notre Mishna, où il est dit: si la formule d’interdit porte ''un jour'', celui-ci subsistera d’une durée à l’autre (24 heures), à partir de la veille (à l’encontre de l’usage de ne pas compter la nuit de la veille)? Ce n’est pas l’habitude, lorsqu’on n’a pas mangé toute la nuit, de dire le matin n’avoir rien goûté le soir; mais on dira n’avoir rien goûté ''ce jour'' (voilà pourquoi la nuit est comprise). -Mais n’y a-t-il pas une objection à tirer de ce même terme? En quoi diffère l’expression ''ce jour'' de cette autre ''telle semaine'', ou (à l’inverse) la ''semaine'' du ''jour'', et qu’importe de dire ''ce jour'' au lieu de ''aujourd’hui'', s’il est admis qu’en fait de vœux on s’en réfère au langage usuel des hommes? (Pour eux, tous ces termes ne reviennent-ils pas au même)? Or, notre Mishna ne partage-t-elle pas l’avis qui dit qu’en fait de vœux on se règle d’après le langage biblique (dont la journée de 24 heures commence la veille au soir)? -C’est qu’en effet, dit R. Yona de Boçra, quand les hommes disent d’ordinaire d’attendre un jour, ils entendent par là les 24 heures.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הא משחשיכ' מותר. כשאמר היום ומקשה הש''ס לית הדא פליגא על ר' יוחנן דאמר בנדרים הלך אחר לשון בני האדם והא בלשון בני האדם הלילה הולכת אחר היום כדמפרש ואזיל:
לית אורחיה. וכי אין דרך בני אדם לומר לחבירו בערב לא טעמתי כלום היום לעת ערב:
ואמר אתמול. בתמיה כלומר וכי הוא אומר לו לא טעמתי אתמול שהרי הלילה מיום אחר הוא אלא רמשית אומר לו והיינו היום לעת ערב אלמא דבלשון בני אדם כשעומד בלילה אומר על היום שלפניו היום ולר' יוחנן אמאי מותר משחשיכה:
אמור דבתרה והוא פליגא. בתמיה כלומר דהדר מתמה על דמקשה מזה הלשון לר' יוחנן ומאי חזית דמקשת מזה אמור מזה הלשון אחר של בני האדם ולא פליגא על ר''י:
לית אורחיה. וכי אין דרך בן אדם לומר לחבירו בבוקר לא טעמתי כלום מערב:
מימור יום דין הוא. בתמיה וכי דעתו על זה היום ודאי אין דעתו אלא על הלילה שלפניו וא''כ מצינו ג''כ בלשון בני האדם היום הולך אחר הלילה:
לית הוא פליגא. כלומר דהדר מקשי ואכתי לית הוא פליגא על ר''י בתמיה והא ע''כ פליגא:
יום זה משבת זו. כלו' הרי האומר לחבירו יום זה משבוע זו או שבוע זו מיום זה תעשה לי הדבר פלוני:
יום זה מהיום. כלומר ודאי יום זה שאמר דעתו מהיום וגם הלילה בכלל ואכתי קשיא מתני' לר''י אמאי מותר משחשיכה דהא בלשון בני האדם גם הלילה בכלל:
כמ''ד. אלא ודאי כמ''ד הלכו בנדרים אחר לשון בני האדם יום זה כמהיום הוא ואסור משחשיכה ברם מתני' דהכא אתייא כמ''ד בריש פ''ו הלכו בנדרים אחר לשון תורה והיום הולך אחר הלילה כדכתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד ומשחשיכה יום אחד הוא:
רב יונה בוצרייא אמר. דלא היא דאפילו כמ''ד אחר לשון בני האדם אתייא דכן אורחיה דבר נש לומר לחבריה:
סובר. המתן לי הדין יומא ודעתו עד שתחשך:
תַּמָּן תַּנִּינָן. עַד רֹאשׁ אֲדָר עַד רֹאשׁ אֲדָר הָרִאשׁוֹן. עַד סוֹף אֲדָר עַד סוֹף אֲדָר הָרִאשׁוֹן. הָדָא אָֽמְרָה. נִיסַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִנְדָרִים. תִּשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִנְדָרִים. שֶׁלֹּא תֹאמַר. יַעֲלֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר תַּחַת אֶלּוּל וִיהֵא מוּתָּר בְּאֶלּוּל. לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר. אָסוּר בָּהּ וּבְעִיבּוּרָהּ.
Traduction
On a enseigné plus loin (§ 6): ''lorsque quelqu’un dit s’engager par vœu à ne pas goûter du vin cette année, et l’année est déclarée embolismique, l’interdit subsiste toute l’année et dans le mois supplémentaire. S’il dit: jusqu’au commencement du mois d’Adar, l’interdit subsistera seulement jusqu’au commencement du mois Adar I; de même, s’il a dit: jusqu’à la fin d’Adar, on n’entend par là que la fin d’Adar I''. -N’est-ce pas une preuve qu’en fait de vœux Nissan est supposé entre le commencement de l’année (173)Cf. J., (Rosh Hashana 1, 1), fin., sans quoi au cas où l’interdit se réfère à toute l’année il serait évident que le mois supplémentaire y est compris (comptant jusqu’à Tishri)? -Non, même en admettant qu’en Tishri l’année commence pour les vœux, il a fallu parler du mois embolismique, pour ne pas laisser croire qu’en raison du redoublement (par embolisme) du mois d’Adar, on serait par contre libéré du vœu dès le mois d’Eloul; c’est pourquoi la Mishna dit formellement: toute l’année l’interdit subsiste, ainsi qu’au mois supplémentaire- (174)Suit un passage traduit (Taanit 3, 13)..
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. לקמן בפרקין עד ראש אדר כו' ומרישא דמתני' קא דייק דתנן קונם יין שאיני טועם לשנה נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה וקס''ד דה''ק אסור כל השנה עם חדש העיבור ועד ניסן והיינו דקתני התם בתריה עד ראש אדר כלו' אם אמר בפירוש עד ראש אדר אינו אסור אלא עד ראש אדר הראשון והיינו דקמתמה הדא אמרה ניסן ר''ה לנדרים דאינו אסור אלא עד כלות חדש העיבור בתמיה והא אנן קיי''ל דתשרי ר''ה לנדרים:
תשרי ר''ה לנדרים. כלומר לעולם תשרי ר''ה הוא לנדרים והא דקאמר אסור בה ובעיבורה לאו שלא אסור אלא בה ובעיבורה קאמר אלא שלא תאמר יעלה אדר השני תחת אלול ויהא מותר באלול דהא שנה קאמר וסתם שנה י''ב חדש:
לפום כן צריך מימר. דאסור אף בעיבורה ולעולם אסור עד ר''ה דתשרי ר''ה לנדרי':
אִם אָמַר יוֹם אֶחָד שַׁבָּת אַחַת חֹדֶשׁ אֶחָד שָׁנָה אַחַת שָּׁבוּעַ אֶחָד אָסוּר מִיּוֹם לְיוֹם. מֵעֵת לְעֵת. תַּנֵּי מֵעֵת לְעֵת.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
אמר כו' מיום ליום מעת לעת. כלומר דמפרש מיום ליום דקתני היינו מעת לעת ואם עמד באמצע היום אסור למחרת עד אותו זמן שעמד בשעה שנדר:
תני. בברייתא בהדיא מעת לעת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source